פירוש על שמואל א 20:19

ושלשת תרד מאד. יובן בס"ד לרמוז כי הנה ידוע מ"ש הרב ר' חיד"א ז"ל במדבר קדמות כי מ"ש עזרא בדברי הימים דויד מלא ביו"ד הוא מפני שדוד הע"ה אח"ך נתעלית מדרגתו ואז נתוסף בו יו"ד לרמוז שלימות התקון כי דוי"ד גי' כ"ד כנגד כ"ד צידופי אד"ני גם היו"ד נוספת רמז לבחי' גדולה וכו' ע"ש ובזה פי' הרב ז"ל הפ' עשה עמי אות לטובה שיתוסף יו"ד בשמו דויד עכ"ד ע"ש והנה דוד בלא יו"ד מספרו י"ד ומספר זה אין ראוי להשתלש כי אם ליחלק לב' חלקים דוקא אבל דויד ביו"ד מספרו כ"ד זה יכול להשתלש כל שליש הוא שמונה והנה אם מספר שמו ראוי להשתלש זה מורה על שלימות ישראל בדוגמת הס"גול שהוא שלש נקודות דאז הם גדולים במעלה וכמ"ש והייתם לי סגולה מכל העמים ר"ל דוגמת הס"גול שאז הם שלמים במחשבה ודבור ומעשה מה שאין כן אם הם דוגמת הצ"רי שהוא שני נקודות אין זה שלימות להם וכנודע:

ושלשת תרד מאוד. יהונתן הי' מרמז בזה לדוד שגדולתו של דוד לא יהי' אלא עד שלשה דורות דוד ושלמה ורחבעם ומשם נחלקה מלכות דוד וזהו ושלשת ואח"כ תרד מאוד:

וישבת אצל אבן האזל. האזל הוא לשון הליכה כי יהונתן יעץ לדוד שיסתור עצמו אל צד שפונים שם שני דרכים ובוודאי לא יחפשו היטב אחריו משא"כ אם הי' דרך אחד פן ימצאו אותו וק"ל: